החדשות שלנו

[10/05/2008 23:49:41] נציגי העלייה הדליקו משואות
טירת כרמל חלקה כבוד לנציגי העליות ב-60 שנות קיומה * בליל יום העצמאות התכבדו הנציגים להדליק את 12 המשואות * יחד עמם הדליקו משואות נציג שבויי צה"ל ושני תלמידים נציגי דור העתיק בעיר

בליל יום העצמאות ה-60, חלקה העיר כבוד לנציגי כל העדות שהגיעו לטירת כרמל.

יועץ התקשורת של העירייה יובל פלג מציין כי היוזמה לחלוקת תעודות הכבוד וטקס הדלקת המשואות היתה של ראש העיר אריה פרג'ון.

עיריית טירת כרמל והוועדה לחגיגות ה-60 לעיר, בחרו את נציגי העולים לדורותיהם והם השתתפו בטקס הדלקת משואות על פי סדר עלייתם לארץ ישראל והגעתם לעיר.

טירת כרמל, נוסדה על חורבות הכפר הערבי טירה ששוחרר ב-16 ביולי 1947 תחילה היתה זו עיירה קטנה ואחר כך עיר ואם בישראל, שקלטה לתוכה את גלי כל העליות מכל הפזורות והיתה לעיר קולטת עלייה.

נציגי העולים הדליקו משואות וכל אחת ואחד מהם קיבל תעודת ההוקרה עליה כתוב כי היא מוענקת להם:

במלאות 60 שנה להקמת מדינת ישראל ובמלאות 60 שנה להקמת העיר טירת כרמל.על תרומתם כנציגי העולים מארצות מוצאם בטירת כרמל. למימוש זכותו של העם היהודי לשוב למולדתו. כהוקרה והערכה על פעילותה רבת השנים בקליטת העלייה ובשילובם של העולים מארצות מוצאם בחיי החברה ובתחומי החינוך , הכלכלה ,המדע , התעשייה והמסחר בטירת כרמל ועל תרומתם הענפה לקיבוץ הגלויות של בני כל העדות בטירת כרמל.

על התעודות חתומים: אריה פרג'ון ראש העיר טירת כרמל, אברהם פריד, ממלא מקום ראש העיר ויו"ר ועדת ותיקים לאירועי שנת ה-60 ותא"ל במילואים אבנר ברזני, יו"ר חגיגות שנת ה-60 לטירת כרמל.

ואלה מקבלי התעודות ומדליקי המשואות.

גב' שלי רפאל, ילידת 1932 עלתה מבולגריה בשנת 1949 עם הוריה ואח אחד .כעבור חודשים ספורים הגיעה המשפחה לטירת כרמל. שלי רפאל זוכרת את הריסות בתי הכפר הערבי והחמורים שהסתובבו שם. היא ומשפחתה נשארו בעיר כל השנים. "כולנו היינו משפחה אחת עולים וותיקים" נזכרת שלי רפאל.

מר שבתאי פרנקו, יליד 1928 עלה מטורקיה עם אשתו וילדיו בשנת 1964. נשוי ואב לחמישה ילדים. בשנת 1951 השתתף בסמינר למדריכים בחו"ל והחל להשתתף בוועדה למען העלייה מטורקיה. שבתאי היה פעיל בוועדה במשך שנים רבות. אירגן גרעינים של עליית הנוער והיה מדריך עלייה. "אלפי עולים מטורקיה עברו דרך ידי" מציין שבתאי פרנקו.

גב' בלה מרכוס, ילידת 1936 עלתה לארץ מרומניה בשנת 1950 עם הוריה ואחותה.המשפחה גרה במעברה בטירת כרמל. בגיל 17 נישאה בלה לתושב המקום וילדה שתי בנות.במשך כ-30 שנה עבדה בשירות הפסיכולוגי של עיריית טירת כרמל והיתה פעילה בוועד העובדים. בלה זוכרת כי בשנים הראשונות "היינו מבלים יחד בימי שישי במועדון המקומי, רומנים וטורקים ובני כל העדות".

מר ארנסט סולומון, יליד 1919 עלה לארץ בשנת 1947 מטרנסילבניה. הוא גורש על ידי הבריטים למחנות בקפריסין וחזר עם אישתו בשנת 1949 ומאז מתגורר בטירת כרמל. ארנסט עבד כאחראי משק בסוכנות היהודית ואחר כך כבעל מסעדה רומנית."כשהגענו לא היו כבישים בכפר. סללנו אותם. לא ידענו עברית, אבל הסתדרנו עם כולם" נזכר ארנסט סולומון.


גב' מרסל ברזני, ילידת עירק 1930 , בתו של יוסף ומג'ידה לבית נוראני. אביה שירת כווטרינר בצבא העותמני ואמה היתה אסירת ציון. מרסל עלתה לארץ בשנת 1951 וכעבור שנתיים הגיעה לטירת כרמל. בעלה ראובן ברזני ז"ל, היה מורה ומחנך במוסול והמשיך בהוראה גם לאחר עלייתו. היה מיוזמי הקמת הספרייה העירונית בטירת כרמל. מרסל גידלה את ילדיהם במסירות ובאהבה וחינכה אותם לערכים ולתמיכה בזולת. מרסל נאלצה להתמודד עם הנורא מכל, כשבנה האהוב אלי ברזני נקטף בטרם עת.

מר נחום חיים, יליד שנת 1921. עלה לארץ מעירק בשנת 1950 עם ילד קטן ואישה בהריון.לאחר תקופה קצרה של מגורים באוהל במעברת שער העלייה, כשהם חשופים לחורף קשה, הם הגיעו עם קבוצה גדולה של יוצאי עירק לטירת כרמל. במשך שנים עבד נחום ברכבת ישראל והיה מנהל תחנת חיפה מרכז."אני וזכר שהיינו כמו אחים. עולים מרומניה יחד עם טריפוליטנים ועירקים" מספר נחום חיים.

גב' אליס עשור , ילידת 1935 עתה לארץ ממרוקו בשנת 1955 כשהיא בהריון עם בעלה וילדיה. אליס הצטרפה לאחותה שכבר גרה בטירת כרמל. כאן במקום הזה היא גידלה את ששת ילדיה. "עשינו הכל בכוחות עצמנו. קנינו בית ערבי ישן ושיפצנו אותו. למדנו את השפה והסתדרנו נהדר עם השכנים שלי משפחות אשכנזיות" אומרת אליס עשור.

מר מישל חליוה , יליד 1921, עלה לארץ ממרוקו בשנת 1963 עם אשתו וילדיו. עבד בחברת "אלסינט". מישל חליוה מתנדב במרכז הקשיש בעיר מזה 20 שנה. פועל למען הזולת. דואג לטיפוח סביבת המגורים."בטירת כרמל גרים בני כל העדות אני מסתדר טוב עם כולם" אומר מישל חליוה.

מר משה הרוש, יליד מצרים בשנת 1926. עלה לארץ במסמכים מזוייפים בשנת 1946 בעקבות הוריו. אמו היתה בהריון ועלתה עם שישה ילדים. משה הרוש שירת כנוטר. לטירת כרמל הגיע בשנת 1949. באותה תקופה היו בעיירה עולים רבים ממצרים שיסדו קהילה גדולה ומגובשת."אז כולם הכירו את כולם. העולים ממצרים הסתדרו עם העולים מארצות אחרות" מסכם משה הרוש את תקופת קליטתו.

מר ניסים טוויל, יליד 1925 עלה ממצרים בשנת 1946, התיישב עם גרעין של עליית "בני עקיבא" בכפר עציון.אחר כך עבר למחנה עבודה בנתניה. לטירת כרמל הגיע בעקבות הוריו בשנת 1954. ניסים טוויל עבד שנים רבות במשרד הרווחה.היה פעיל שנים רבות בקהילת יוצאי מצרים ובמועצה הדתית בטירת כרמל וזוכר את הימים שבהם "בית הכנסת של יוצאי מצרים היה מלא מפה לפה".

מר שמעון כהן, יליד 1927 עלה מג'רבה שבטוניס בשנת 1960יחד עם אביו ואמו, אשתו וארבעת ילדיו. הוא הגיע לטירת כרמל, בעקבות אחיו שגר בעיר ולאחר שקודם לכן, ביקר בטירת כרמל כתייר. שמעון כהן, היה מורה ומחנך בביה"ס רמב"ם בעיר והעמיד דורות רבים של תלמידים. "אני זוכר היטב את הקהילה הטוניסאית המפוארת שהתגוררה בטירת כרמל ואת בית הכנסת התוסס שלה" מציין שמעון כהן.

מר ג'ורג' אבוטבול, יליד שנת 1931. עלה לארץ בגפו בשנת 1953 מטוניס. משפחתו הגיע לארץ קודם לכן. בשנת 1958 קבע את משכנו יחד עם רעייתו בטירת כרמל. ג'ורג' אבוטובול עבד שנים רבות ברכבת ישראל. הוא היה חלק מקהילת יוצאי טוניס בטירת כרמל, אבל לדבריו "חיינו פה בקיבוץ גלויות של ממש עם יוצאי כל העדות".

מר אברהם שירגאוקר, יליד הודו בשנת 1930, עלה לארץ בשנת 1971 עם אשתו וילדיו והגיע ישירות לטירת כרמל. עובד צה"ל שנקלט היטב בסביבתו. אברהם נמנה על הקהילה המגובשת של יוצאי הודו שחיים בטירת כרמל. אברהם שכל את בנו החייל שנספה באסון המסוקים. "יש לנו הכל בעיר הזאת. יש בית כנסת והכל בסדר" הוא מסכם בתמצית את קליטתו בארץ.

מר יוסף בן יהודה טלקר, יליד הודו בשנת 1926, עלה לארץ ישירות לטירת כרמל עם אשתו וששת ילדיו בשנת 1971 עם קבוצה של עולים מהודו. יוסף נקלט בעבודה כאזרח עובד צה"ל בחיל הים. יוסף בן יהודה טלקר התערה היטב בחיי הקהילה ומהווה חלק בלתי נפרד ממנה.
"ברוך השם יום יום" הוא אומר.

מר רפאל חוניאדשווילי, יליד שנת 1922 עלה לארץ מגרוזיה בשנת 1972 עם אשתו ושתי בנותיו. היה מראשוני הקהילה הגדולה והמגובשת של יוצאי גרוזיה המתגוררים בטירת כרמל..רפאל עבד שנים רבות במפעל "סולתם". מוכר ומוערך על ידי חבריו הרבים. מה הוא אומר על קליטתו בעיר? "ברוך השם, אני מבסוט" מסכם רפאל את מצבו.

מר בכור קקיאשווילי, יליד שנת 1928, עלה לארץ מגרוזיה עם אשתו וילדיו בשנת 1973 והצטרף לקהילת עולי גרוזיה שהתגוררה בטירת כרמל. בכור נקלט היטב כעובד מסור בתעשייה הצבאית. גם הוא מסכם את נושא הקליטה וההתאקלמות בטירת כרמל במשפט קצר וממצה "הכל בסדר".

גב' נטליה ילינסון ,ילידת 1953 עלתה לארץ מחבר העמים (ברה"מ) בשנת 1990 . פעילה מרכזית בתחומי הקליטה והעלייה במישור המקומי והארצי. סייעה רבות למשפחות עולים להתגבר על קשיי הקליטה בטירת כרמל ובמקומות רבים בארץ.נטליה ילינסון, פעילת ציבור. היתה חברת מועצת עיריית טירת כרמל. חברה בהנהלת נעמ"ת., סמנכ"לית תנועת "ישראל בעלייה". מקדישה שעות רבות מזמנה לעזור בקליטת העלייה מחבר העמים."המוטו שלי הוא לסייע לעולים" אומרת נטליה ילינסון.

מר טוליש קוחנובר, יליד אוקראינה בשנת 1925. עלה לארץ בשנת 1990 עם אשתו ובתו. כעבור שנתיים הגיעו לטירת כרמל. טוליש שירת בצבא האדום והשתתף בקרב על לנינגרד מול הנאצים. משמש כיו"ר ארגון הוטרנים וותיקי מלחמת העולם השייה בטירת כרמל. פעיל למען העולים הוותיקים והיה מיוזמי הקמת האנדרטה בטירת כרמל לזכר הלוחמים היהודים במלחמת העולם השנייה. "תודה לאל מכל הלב שאנחנו חיים כאן" אומר טוליש קוחנובר.

מר מהרטה אשטה, יליד 1934. עלה לארץ מאתיופיה בשנת 1991 עם אשתו ושבעת ילדיו.המשפחה התגוררה באתר הקראוונים שליד חיפה ואחר כך עברו למגורי קבע בטירת כרמל.מהרטה התערה בחיי הקהילה בעיר ומקובל על כל יוצאי אתיופיה המהווים חלק בלתי נפרד מטירת כרמל בכל תחומי החיים.

מר אברהם (ווגנין) איילה, יליד שנת 1953, עלה לארץ מאתיופיה עם אשתו ושני ילדים בשנת 1993. לאחר שגרו במשך כשנה וחצי באתר קראווונים הגיעו אברהם ומשפחתו לטירת כרמל. אברהם עובד במפעל "יונה". משמש כיו"ר קהילת עלי אתיופיה בטירת כרמל. דואג ל-180 משפחות בני הקהילה שגרות בעיר. מסייע להם בהתנדבות. היה מיוזמי הקמת בית הכנסת והמועדון לבני הקהילה בטירת כרמל. "אנחנו מסתדרים טוב בעיר הזאת ואין כל בעיות" מציין אברהם איילה.

את המשואה ה- 11 הדליק מר שמואל (סמי) בן אבו. בתעודת ההוקרה שתוענק לו נכתב כי היא מוענקת לו:במלאות 60 שנה להקמת מדינת ישראל ובמלאות 60 שנה להקמת העיר טירת כרמל, על תרומתו לבטחונה של מדינת ישראל למימוש זכותו של העם היהודי לחיות בשלום ובבטחון בארצו.כהוקרה והערכה על עמידתו האיתנה כחייל צבא ההגנה לישראל בהיותו בשבי האויב. על תמיכתו במאבק לשחרור כל השבויים והנעדרים ממלחמות ישראל ושובם בשלום לחיק משפחותיהם.

שמואל בן אבו, יליד 1952 שעלה לארץ בהיותו בן שנה ממרוקו. ומתגורר בטירת כרמל משנת 1956 עם הוריו ואחיו.במלחמת יום הכיפור בהיותו חייל בצבא ההגנה לישראל, לחם שמואל בגבורה עם חבריו ליחידה בתעלת סואץ ונפל בשבי המצרי. לאחר שיחרורו שב למשפחתו והחל בפעילות התנדבותית למען החיילים, השבויים והנעדרים. שמואל בן אבו, מתנדב באגודה למען החייל, בעמותת "ערים בלילה" למען שבויי המלחמות, משמש כסגן יו"ר ארגון נכי צה"ל בחיפה והצפון ומתנדב שנים רבות בבית הקשיש בטירת כרמל.

את המשואה ה-12, הדליקו נציגי דור העתיד של טירת כרמל, טל גרינברג ונתנאל כהן.
בתעודת ההוקרה שתוענק להם נכתב כי היא מוענקת להם:
במלאות 60 שנה להקמת מדינת ישראל ובמלאות 60 שנה להקמת העיר טירת כרמל, על תרומתם כנציגי בני הנוער בטירת כרמל לקידומם של בני דור ההמשך בפעילות חברתית ותרבותית בתחומי החינוך התעסוקה וההתנדבות בטירת כרמל. כהוקרה והערכה על תרומתם, לקידום בני הנוער בכל תחומי החיים ושילובם בחיי הקהילה בטירת כרמל.

טל גרינברג, ילידת 1991, תושבת העיר,תלמידת כיתה י"א בבית הספר התיכון "שיפמן" בטירת כרמל. טל פעילה במסגרות רבות של בני הנוער בעיר. משמשת כיו"ר מועצת הנוער בטירת כרמל, פעילה במד"צים של מרכז הנוער והמתנ"ס, משתתפת בתוכנית YLI . היא רואה עצמה נשארת בטירת כרמל וממשיכה בפעילות התנדבותית ותרומה לחיי הקהילה והנוער."לנוער בטירת כרמל יש אחלה של עתיד" אומרת טל גרינברג.

נתנאל כהן, יליד 1991 , תושב טירת כרמל, לומד בבית הספר בכפר גלים. היה פעיל במועצת הנוער היישובית. מדריך בבית"ר ובתנועת הצופים. זכה בפרס המתנדב לשנת 2007. נתנאל משתתף בתוכנית YLI לקידום מנהיגות צעירה. לוקח חלק בפעילות הענפה של מחלקת הנוער העירונית."אני צופה עתיד ורוד לנוער בטירת כרמל, שמקבל חיזוק משמעותי בפעילות שאינה קיימת ברשויות אחרות" מסכם נתנאל כהן.







חזרה לדף הראשי